מציאות וירטואלית – מחול המטריקס

כיום חברות ענק מחפשות דרך למכור לא רק מוצר אלא גם את החוויה שהוא מספק. חברת דאסו סיסטמס מעלה מופע מחול מציאות וירטואלית המשלב דמויות ממוחשבות עם רקדנים אנושיים והתוצאה מעניינת ומסקרנת.

בשנות התשעים מציאות וירטואלית הייתה רעיון בחיתוליו בביצוע רע מאוד. מאז עברו כמה סמארטפונים בירקון וכיום חברות בכל העולם מחפשות דרך למכור לא רק את המוצר שלהן אלא גם את החוויה שהוא מספק. ואם תהיתם כמה רחוק הם יגיעו, אז חברת "דאסו סיסטמס" הודיעה שהיא מעלה מופע מחול המשלב דמויות ממוחשבות עם רקדנים אנושיים.
דאסו סיסטמס (Dassault Systemes) היא למעשה חברת תוכנה צרפתית המפתחת תוכן בתלת מימד, ומוכרת בעולם בעיקר כחברת הבת של Dassault Aviation. החברה מתמחה ביצור חלקים למטוסים ולתעשיית הרכב באמצעות תוכנה שפיתחה עוד בשנות השבעים, ובהמשך הפכה "סיסמטס" לחברת בת שמתחמה בפיתוח תוכנות לעיצוב ותכנון הנדסי. בין התוכנות שלה נמצא את CATIA (עיצוב הנדסי), Simulia (סימולציה המשמשת בעיקר לבניית מטוסים וכלי רכב) ומהנדסים בארץ מכירים בעיקר את Solidworks. גם התעשייה האווירית משתמשת בתוכנות של דאסו ביצור חלקי מטוסים (מנועים, כנפיים).
לפני כשנתיים קיבלה דאסו סיסטמס החלטה אסטרטגית לחקור תופעות הקשורות לחוויית השימוש במוצרים, והחלה להתמקד בתחום הנקרא "תכנון מחזור חיי מוצר" (Product Life Management) בתלת ממד. לשם כך השיקה טכנולוגיה המכונה 3DExperience, שמטרתה לאחד תחומי חיים בעזרת חוויות של תלת ממדיות. בין הפרויקטים היותר מעניינים שהציגה בשנה שעברה ניתן למנות את "פריז בתלת מימד: 2,000 שנות היסטוריה": סיור עצמאי בתלת-ממד המוביל את הצופה בין אתרים חשובים והיסטוריים בבירה הצרפתית בתקופות שונות בהיסטוריה. בעזרת התוכנה, הזמינה לשימוש במכשירי אייפד ומזכירה את Street View של גוגל, אפשר לטייל ברחובות האבן של העיר בתקופת ימי הביניים או לבקר בפריז של 1889, המציגה את מגדל אייפל עם סיום בנייתו. דרך הפרויקט מנסה החברה להראות כיצד מציאות וירטואלית יכולה לשמש ככלי למחקר ולימוד עבור הציבור הרחב. בעקבות הצלחתו קיבלו אנשי דאסו סיסטמס בקשות לייצר גרסאות של מציאות היסטורית וירטואלית עבור ערים נוספות בעולם, וגם ירושלים עשויה להיות אחת מהן.

הפוך חלש, הזמנתי באייפון
העולם הטכנולוגי נמצא כיום בעיצומו של תהליך מעבר מהעולם הפונקציונלי לעולם החווייתי. היום, אומרים בחברה, פחות חשוב מה המוצר שלך נותן או מה מהותו – הדבר שחשוב הוא החוויה שהמוצר מקנה. כך למשל האייפון, שמשווק לא רק כטלפון נייד, אלא גם כמכשיר שמחבר אותנו לעולם ומקנה חוויות שימוש אחרות – החל מיצירת סרטונים אישיים מלווים באפקטים וכלה בהדרכה קולית שתעזור לנו למצוא את כל מבוקשנו, כדוגמת ה-Siri.
המהפכה שחולל האייפון ממחישה שהיום השירות שהמוצר מספק לנו הוא לא רק המוצר אלא גם החוויה מסביבו. זה אולי נשמע מעט פילוסופי, אבל הרעיון כבר קיים דווקא בתחומים שאינם דיגיטליים במהותם. רשתות בתי קפה נוטות להתמקד לא רק בקולינריה, אלא גם בחוויה שמסביב להזמנת הקפה. למבוגרים שבינינו העניין אולי נראה מיותר, אבל הילדים כבר מזמן צועדים לשם: רשת סטארבאקס מציעה חווית קניה בשימוש בסמארטפון בזמן ההמתנה בתור – באמצעות האפליקציה הלקוח מרכיב את מנת הקפה שלו בדיוק כפי שהוא אוהב, משלם ואוסף את ההזמנה בהגיעו לראש התור.

הדמיית מציאות וירטואלית בתלת ממד
הכיוון ש"דאסו" חותרת אליו הוא לא רק הדמיית מציאות, אלא טכנולוגיה שתשמש למחקרים מדעיים או לאופרציות מורכבות כמו העברת קרחונים מגרינלנד למקומות שבהם חסרים מים. במסיבת עיתונאים שנערכה בשבוע שעבר בפריז הסביר אחד מראשי החברה: "נכון שבעולם חושבים שלא ראוי להזיז קרחונים היכן שהטבע הניח אותם. חלקם יגידו שזה לא בסדר להעביר אותם מאזור כמו גרינלנד, שצריכה אותם, לאזורים באפריקה למשל, אבל זו פעולה שבעתיד הלא רחוק תידרש כפתרון למחסור במים". פרויקט "הדמית מעבר קרחונים" מבוסס תוכנה בתלת-ממד שמאפשרת למדינות לתכנן שינוע קרחונים. ומכיוון שיוזמה מהסוג הזה דורשת תכנון ואינספור מדידות גיאולוגיות, ההדמיה עוזרת לפשט את הביצוע.
קדמה למסיבת העיתונאים הזו בכורה לא פחות מסקרנת של מופע מחול המשלב וידיאו, תלת ממד ורקדנים, ומתוכנן לרוץ על במות אירופה בשנה הבאה. במופע מככבים צמד רקדנים מובילים בצרפת: מארי-קלוד פייטראגלה וג'וליאן דרואו, והוא משלב ריקודים של הצמד, תפאורה דיגיטלית משתנה ודמויות וירטואליות שמסתובבות על הבמה ומתקשרות עם שני הרקדנים האנושיים. הפרויקט כולל שימוש בחיישני תנועה וטכנולוגיה למיפוי סביבתי (Environment Mapping), ולכן העבודה המקדימה למופע כללה חזרות רבות של צמד הרקדנים על במה שרושתה במצלמות ובחיישני תנועה, שקלטו כל צעד ותזוזה שלהם על הבמה. לאחר שהנתונים נאספו ומופו, נכנסה טכנולוגית תלת-ממד לתמונה והוסיפה מסביבם שכבות של רקעים ותפאורה משתנים – כמו סלון מגורים, חדרי שינה, תא מעצר או סצנת חלום. המופע, לעיתים קודר ולעיתים מצחיק, מספר על בני זוג במהלך שנות חייהם והשפעת העולם המודרני עליהם, והוא משלב תלת ממד, וידיאו המוקרן מאחורי הרקדנים, מעליהם ומתחתיהם. מי שישב קרוב מספיק לבמה ימצא את עצמו ממש בעולם הווירטואלי שלהם, הכי קרוב ל"מטריקס". בפועל, מלבד שני רקדנים ושני כסאות המוצבים על הבמה, כל מה שנראה מסביבם הוא הדמיה בתלת ממד. וכפי שאמרה פייטראגלה: "המחשב הוא הרקדן השלישי על הבמה".

וידיאו משפר את עולם התוכן
במסיבת העיתונאים נשאלו השניים איך ההרגשה לשלב מחול קלאסי עם טכנולוגיה שעד לא מזמן נראתה עתידנית. פייטראגלה השיבה: "ריקוד הוא מסורת רבת שנים, והדמיה בתלת ממד עוזרת לשמר את העבר ולהפוך אותו לחדשני תוך שבירת מסגרות". דרואו הוסיף: "התלת-ממד משתלב בטבעיות בכל תחומי האומנות, בעיקר במופעים חיים. וידיאו משפר את עולם התוכן ועבודה עם חיישנים ומצלמות מעשירה את החוויה ועוזרת לתרבות להגיע גם לצעירים".
חלקים ממופע הבכורה, בעיקר אלו ששילבו את צמד הרקדנים עם דמויות וירטואליות משוכפלות שלהם (שנקלטו בשלב המקדים), יצאו מסנכרון וברור שחסר ליטוש וכוונון של החיישנים עד ליציאת המופע. עובדה זו עוזרת להמחיש מצד אחד את הקושי שבשילוב האנושי עם המכונה, ומצד שני את היכולות בשילוב טכנולוגיית תלת-ממד במופע, למשל יצירת צבא של רקדנים וירטואליים.
המופע "מר וגברת חלום", שירוץ על בימות אירופה החל ממרץ 2014, מתוכנן לצאת לסיבוב עולמי ואולי גם יגיע לישראל. הרעיון הוא לשכפל את הבמה, ולאחר כיול חיישנים ושילוב מקרני התלת ממד, להעביר אותו ממדינה למדינה גם בשילוב רקדנים מקומיים. אני זוכר שבשנות התשעים התרגשתי כשהגיע לקניון איילון בר"ג משחק יריות וירטואלי בתלת ממד. אחרי שהמתנתי כשעה בתור יצאתי מאוכזב ממה שחוויתי ואמרתי לחבריי שאולי בעוד עשרים שנה זה יהיה קצת יותר טוב. בשבוע שעבר אמרתי לעצמי בכנות, שנראה שהזמן הזה הגיע.

להתרשמות בוידיאו דפדפו ל: http://vimeo.com/64668225

וידיאו נוסף: http://www.youtube.com/watch?v=bRv29DQUdGM

מאחורי הקלעים: http://www.youtube.com/watch?v=5NZ3ItqfYtE